שימור מי גשמים שזורמים על פני הקרקע (מי נגר) על ידי כך שמאפשרים להם לחלחל או אוגרים אותם, במקום שיזרמו לנחלים ומשם לים, הוא אתגר חשוב שעוזר הן לצומח המקומי והן למשק המים הלאומי. מתכנני כביש 6 נקטו במגוון של אמצעים ושיטות כדי לאצור כמה שיותר מי גשמים.
כדי ליצור רצועה ירוקה לאורך כביש 6,תעלת הניקוז לצידיו באזור יער להב הורחבה לכ-5 מטר ויצרו לרוחבה מדרגות שמאפשרות אצירה של מי הגשמים. המדרגות מולאו בקרקע, כוסו בשכבת חצץ, ולאחר מכן ניטעו בהן מיני צומח מקומיים. התעלות מנקזות את המים מהכביש והמדרון אל בור הנטיעה הרחב. המים האלה משמשים את הצומח שניטע במקום ומכיוון שתעלות הניקוז לא מצופות בבטון, המים גם מחלחלים לקרקע.
באזור להבים נחפרו במדרונות הסמוכים לכביש שִיכִים, גומות גדולות,במרחק של 2 מטר אחת מהשנייה שעוצרות ואוצרות את מי הגשמים ומונעות סחיפת קרקע וזרעים שבה על ידי האטת הזרימה. בהמשך, הזרעים נובטים ומשרישים לעומק ובכך "קושרים" את הקרקע למדרון. שימור הקרקע מונע גם זרימה חזקה לכביש שתפגע בו. השיכים השיגו את מטרתם והמדרון כולו כוסה ירוק בצומח טבעי.
בתמונה: שיכים בלהבים לאחר הגשם, צילום: איציק אבולעפיה
