שיקום נופי והגנה על חי וצומח

הגנה על נוף ובעלי חיים על ידי מנהרות ומעברים

קישוריות בין שטחי מחייה ובתי גידול של בעלי חיים חיונית להמשך הישרדותם ולקיום המגוון הביולוגי. בניית קטעים מהכביש במנהרות במקום בחציבה דרך הגבעות הפחיתה באופן משמעותי את הפגיעה בנוף הטבעי ובמעברים האקולוגיים, ושמרה על בתי הגידול הקיימים בשטח שמעליו, כולל החי והצומח. בחירה זו ייקרה והאריכה את משך העבודות אולם היא נעשתה בשל החשיבות שראו מתכנני הכביש וחברת חוצה ישראל בשימור בנוף עד כמה שניתן.

פיתרון זה יושם בכמה מקומות: במנהרת רכסים מצפון למחלף שער העמקים, כדי לשמור על הגן הלאומי גוש האלונים שנמצא מעליה; במנהרת חדיד, לא רחוק מיער בן שמן, העוברת תחת תל עתיק, כדי לאפשר שימור עתיקות וכן רצף של מסלולי טיול; ובמנהרת יוקנעם, בין אזור התעשייה למחלף תל קשיש, שבזכותה נמנעה הפגיעה בגן הלאומי כרמל שמתחתיו היא עוברת.

בכמה מקומות אסטרטגיים שבהם תוואי הכביש לא התאים למנהרה טבעית בהר נבנו מעברים עיליים ותחתיים לבעלי חיים, בתיאום עם רשות הטבע והגנים, לדוגמה, מעל נחל דליה ומערבה למחלף עין תות. המעברים האקולוגיים מוגנים מתאורה ישירה שמפירה את השעון הביולוגי הטבעי של בעלי החיים, ובדרך אליהם נבנים מסתורים מצומח, סלעים ותלוליות עפר, להגנה על בע"ח קטנים מטורפים. המעברים האלה חשובים במיוחד לאוכלוסיית הצבי הארץ ישראלי שמעדיף לעבור במרחב פתוח ולא תחת גשרים. גם הגשרים הגבוהים במיוחד שנבנו מעל הנחלים דליה ושלף מאפשרים מעבר חופשי של בעלי חיים.

 

שימוש חוזר בעודפי עפר ושיקום הנוף

כדי להפחית את הפגיעה הנופית של הכבישים שנסללים, רוב עודפי העפר וחומרי הכרייה שנוצרו בעת החציבה לבנייתו מועברות לשימוש חוזר לכמה מטרות. ראשית, לבניית המחלפים עצמם, ביניהם תל קשיש ועירון בצפון, וכל המחלפים בדרום. שנית, לעיצוב הנוף לאורך כביש 6, שם עוצבו מדרונות מתונים של גבעות מלאכותיות שמשתלבות בנוף בזכות עיצובן וכיסויין בצמחייה שתואמת לנוף הטבעי מסביב.שימוש נוסף הוא העברת עודפי חרסית מחציבות בקטע מכביש 6 דרומית למחלף שורק לייצור מלט במפעלי המלט נשר ברמלה, דוגמה מצוינת לשימוש חוזר בחומרי גלם.  

מתכנני כביש 6 נעזרו בעודפי העפר כדי לשקם מפגעים בנוף שהיו קיימים במקום לפני סלילת הכביש, כגון מחצבות נטושות, ביניהן אתר מחצבת נרבתה מדרום לחריש ומחצבה מדרום למחלף שורק. המחצבות מולאו בעודפי החפירה, כוסו באדמה מקומית פורייה, שבה נשתלו בה צמחי בר מקומיים, כך שלא ניתן להבחין שהייתה במקום מחצבה. מצפון לכפר קרע, באתר שבוהיה אתר פסולת פיראטי ענק במחצבה נטושה, נבנתה תחנת מעבר מוסדרת לפסולת בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה ושאר השטח מולא בעודפי החציבה של הכביש.
לשימוש החוזר כמה יתרונות סביבתיים משמעותיים. ראשית הוא מונע גידול בפסולת הבניין שהיא בעיה גוברת בארץ, הוא מונע את הצורך לשנע את הפסולת במשאיות מזהמות לאתרי פסולת בניין ברחבי הארץ, והוא מפחית את הצורך בכרייה חדשה של חומרי מילוי שהייתה פוגעת בנוף במקום אחר בארץ. 
 

גידור הכבישים לבטיחות הנוסעים ובעלי החיים

על מנת למנוע תאונות בין כלי רכב הנוסעים בכבישים ובין בעלי חיים החוצים אותו, שיסכנו את שני הצדדים, על הכביש להיות מגודר מצדיו. לצורך כך, מגודרים הכבישים שבונה החברה בתאום עם רשות הטבע והגנים, בגדר ייחודית שהמרווחים בתחתיתה הם קטנים ובחלקה העליון הם גדולים, כדי שבעלי חיים קטנים לא יעברו דרכה ויידרסו, אולם בלי שתבלוט מדי בנוף.

בתחילה בכביש 6, הוצבה גדר נגד חציית בע"ח חלקה קבור בתוך הקרקע באופן שמונע חפירה מתחתיה. הגדר הייחודית הפכה לסטנדרט בכל הכבישים שבונה החברה, ביניהם המקטעים השונים של כביש 444, ואף אומצה על ידי חברות תשתית אחרות אשר סוללות  כבישים בין עירוניים בארץ.

 

שיקום נופי בעזרת צמחי בר

כחלק מהשיקום הנופי לאורך כביש 6 נזרעו בשטחים לצידו מאות מינים של זרעי צמחי בר מקומיים במטרה לייצר נופים דומים למה שהיה לפני סלילת הכביש, בין אם הנוף הוא חורש ארץ ישראלי, או שדה חקלאי, כך שהשטח המשוקם ייראה כמו שטחים סמוכים. בבחירת המינים מושם דגש על מיני צומח שבסכנת הכחדה.

התהליך נעשה בהצלחה באזורים טבעיים, וגם בכאלה ששוקמו על ידי עודפי עפר וזריעת צמחי בר הורחבה לכל הפרויקטים של החברה והפכה גם לסטנדרט של שאר חברות התשתית אשר סוללות כבישים בין עירוניים בארץ. שני מינים שתפוצתם התרחבה מאוד הודות לפעילות שיקום הנוף של חוצה ישראל הם החוטמית הזיפנית שפורחת בחודשי האביב לאורך הכביש, במיוחד בחלקו הדרומי וכן באזור תל קשיש, והחצב שבצלים רבים שלו נשתלו לאורך הכביש.

בתמונה: חטמית בשיקום של סוללת המסילה בתל קשיש, צילום: איציק אבולעפיה 

העתקת עצים

העתקת עצים, כלומר העברתם ממיקומם המקורי כדי לאפשר בו בנייה, היא תהליך מורכב וארוך לעיתים, שנעשה בתיאום עם רשות הטבע והגנים ופקידי היערות. העתקת אלפי עצים איפשרה לסלול את כביש 6 החיוני תוך שמירה עליהם.

אחת ההעתקות המרשימות שבוצעו בפיקוח החברה היא העתקתו של עץ שיקמה בודד ענק, בן כמאה שנים, שעמד על התוואי המתכונן של כביש 6 ליד מחלף בית קמה. לעץ היה ערך נופי והיסטורי ברור מכיוון שהוא בלט בשטח למרחקים ושימש נקודת מנוחה וציון למטיילים, חקלאים ובעלי חיים. הוחלט להעתיק אותו לנקודה שבה ייראה למרחוק ושבה תהיה לו אספקת מים משטפונות. מכיוון ששורשיו חדרו לעומק של כמטר וחצי תהליך ההכנה להעתקה ארך יותר משנה. במהלכו גזמו באופן חלקי והדרגתי של הצמרת, אחר כך חתכו את השורשים בצדדים שונים תוך כדי דישון והשקיה של העץ ומריחה שלו בחומרים אנטי פטרייתיים.

בתחילת ההעתקה עצמה חפרו מתחת לשורשים ובנו מעין "רפסודה" מצינורות תחתם. כשהרפסודה הייתה מוכנה חיברו אליה בכבלי פלדה שני מנופי ענק והניפו את העץ ושורשיו ששוקלים ביחד מאות טונות עד למיקומו החדש. הוא הונח שם באותה זווית כלפי השמש כדי לחקות עד כמה שניתן את מיקומו הקודם וכדי להבטיח שימשיך לגדול עוד שנים רבות.

צילום: חוצה ישראל